ביאור:בראשית מט כח
בראשית מט כח: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט כח.
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם
[עריכה]כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר
[עריכה]כאשר יעקב מת בגיל "שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה" (ביאור:בראשית מז כח), בניו היו כבני שישים עם נכדים ואולי כבר נינים. כל בן כבר היה קבוצה גדולה של כ25 גברים בלי לספור את הנשים. לכן הכתוב כבר מסתכל על כל בן כשבט - "שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".
"שְׁנֵים עָשָׂר" בנים היה מקובל, בזמן ההוא באזור, ככבוד גדול. כך גם אלוהים העניק לישמעאל תריסר בנים, נשיאים (ביאור:בראשית יז כ). בהמשך יוסף יהיה לשני שבטים - אפרים ומנשה, אולם כיוון ששבט לוי יקבל תפקיד של שומרי התורה ומורי העם, ולא קיבל נחלה בארץ המובטחת, לכן מספר השבטים ונחלתם נשאר תריסר בתודעת העם.
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם
[עריכה]צרוף המילים "דִּבֶּר לָהֶם" נשמע מוזר בימינו:
- האם היה צריך להיות כתוב: 'נתן להם', 'חילק להם', 'הגיש להם' - במשמעות דבר חומרני בעל ערך - נחלה בארץ המובטחת, עיסוק כלכלי?
- או 'אמר להם' - במשמעות מילים בלבד, ושאלוהים יעניק למילותיו וברכותיו של יעקב משמעות כרצונו?
מלבד יוסף שקיבל להיות בכור ושליט לאחיו, ככתוב: "עַד תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (ביאור:בראשית מט כו), ויהודה שזכה לעוצמה והשרדות, ככתוב: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (ביאור:בראשית מט י), כל שאר הברכות הם סתומות וסודיות.
אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם
[עריכה]יעקב נתן ברכה יחודית לכל אחד מהבנים.
גם רש"י אינו מתרשם מהברכות, שחלקן היו קטרונים, ודימויי חיות.
לפי הכתוב, "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (ביאור:בראשית מט ב), ניתן להבין שכל האחים עמדו לפני יעקב, וכל אחד שמע את הברכה שקיבלו אחיו.
הם הבינו מה שאנחנו מסוגלים להבין מהכתוב. הם שמעו שיהודה ויוסף קיבלו שלטון, ושראובן, שמעון ולוי קיבלו קללות ואובדן. השאר קיבלו כל מיני חיות סמלייות ודימויים.
האם הם היו מרוצים? סביר שהם היו נבוכים, וכל אחד יצא עם הציונים שלו ולא עשה מזה עניין, כדי שכל הברכות האלה של נחשים, אילות, זאבים וחמורים ישכחו במהרה.